כתבה זו מוגשת באדיבות מרכז המומחים של בית החולים אסותא

"פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב שכיחה ביותר. באוכלוסייה הכללית מגיע שיעור הסובלים ממנה לכ-3%, ובגיל השלישי יכולה הפרעה זו להגיע אף לכדי 10%-12%.הפרעת קצב זאת כרוכה בעלייה בתחלואה ובתמותה", דברים אלה אומר ד"ר רועי בינרט, לקראת הרצאתו על חידושים בטיפול בהפרעות קצב הלב בגיל השלישי. ההרצאה תתקיים ביריד גולד אקספו שיערך על ידי HRus במרכז הירידים בתל אביב, ב-12.6.17.

ד"ר בינרט, קרדיולוג מומחה להפרעות קצב וקוצבים, הינו סגן מנהל המרכז להפרעות קצב על שם דוידאי במרכז הרפואי שיבא, שבתל השומר, קרדיולוג בכיר במרכז הישראלי לרפואת הלב (היל"ה), שבבי"ח אסותא, ומזכיר החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי.

"כשיש פרפור פרוזדורים, קצב הלב לא סדיר לחלוטין, והעליות (הפרוזדורים) לא מתכווצות כפי שהיו צריכות להתכווץ במצב נורמלי", מסביר ד"ר בינרט. "בנוסף, מתרחשים שינויים מסוימים שמגבירים את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, וכן את הסיכון לשליחת קריש דם מהלב אל חלקי הגוף השונים. על כן, חלק מרכזי בטיפול הוא מניעת אירועים אלה. הדבר מתבצע על ידי דילול דם, שמטרתו למנוע את היווצרות קרישי הדם. עבור מטופלים שלא יכולים לקחת מדללי דם ישנם אמצעים מכאניים שתפקידם להפחית את הסיכון לשבץ מוחי. מדובר באמצעים שמושתלים בצנתור".

במה מתבטאים החידושים?

"עד לאחרונה דילול הדם נעשה על ידי תרופה בשם קומדין, שהיתה מאוד בעייתית מבחינת המטופלים, מאחר שהיא דורשת התאמת מינון אישית לכל מטופל, תוך תלות בדיאטה, בתרופות שהוא נוטל וכד. אחד החידושים החשובים בעניין זה, הוא תרופות מדור חדש, שנוסו במחקרים קליניים בעולם על עשרות אלפי מטופלים, והראו יעילות דומה או טובה יותר בהשוואה לקומדין. פרט לכך, לתרופות אלו יש פרופיל בטיחות הרבה יותר טוב משל קומדין, כמעט ואין תלות בדיאטת המטופל ובתרופות שהוא נוטל, ואין צורך בבדיקות דם. לגבי התאמת התרופה והמינונים יש להיוועץ בקרדיולוג המטפל ".

מה קורה עם מטופלים שלא יכולים לקחת מדללי דם?

"במקרים בהם לא ניתן לקחת מדללי דם, יש התקנים חדשניים שתפקידם לסגור את ה'אוזנית' של העלייה השמאלית שכן, זהו המקום בו, ברוב המקרים, מצטברים הקרישים. ברגע שסוגרים את ה'אוזנית' מפחיתים משמעותית את הסיכון לאירועים מוחיים. השתלת ההתקנים הללו מתבצעת בצנתור דרך המפשעה".

ד"ר בינרט מוסיף, כי "אספקט חשוב נוסף בטיפול בפרפור פרוזדורים הוא הטיפול בתסמינים, ובהחזרת הלב לקצב תקין, קצב סינוס. פרפור פרוזדורים עלול לגרום במרבית המטופלים לתסמינים שונים, החל מהרגשה של דפיקות לב דרך כאבים בחזה, ועד חולשה, עייפות וקושי בביצוע מאמצים. אצל מטופלים שמרגישים את הפרפור ננסה להתאים טיפול לשימור קצב סינוס. הדבר נעשה באמצעות תרופות, או על ידי צנתור חשמלי, שבמהלכו מבודדים את המקור לפרפור הפרוזדורים.

"בשנים האחרונות חל מהפך בטיפול הפולשני בפרפור פרוזדורים: הודות להתפתחויות טכנולוגיות שהיו בתחום, הצנתרים עברו שיפור משמעותי שמעלה את רמת הבטיחות בשימוש בהם ואת יעילותם. בנוסף על כך, פותחו גם שיטות שמתבססות על מקורות אנרגיה נוספים, כאשר השיטה המובילה היא הקפאה בעזרת בלון. ניתן לומר ששיטה זו הופכת להיות מקובלת יותר ויותר בטיפול הפולשני בפרפור פרוזדורים. מחקרים הראו שיעילות שיטה זו זהה מבחינת יעילותה לצריבה המקובלת על ידי תדר רדיו".

בתחילת הרצאתו, ידבר ד"ר בינרט על הפעילות החשמלית הנורמלית של הלב, ולאחר מכן על הפרעות קצב בגיל השלישי וירחיב על החידושים בתחום. הדגש הוא על הפרעת קצב שנקראת פרפור פרוזדורים (או פרפור עליות), משום שזו ההפרעה השכיחה ביותר, ויש לה משמעויות נרחבות מאוד מבחינתה טיפולית.